סעב נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.זוהי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף עפ"י חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, לאחר שהתובע יליד 26.8.82 היה מעורב בתאונת דרכים ביום 22.10.08. (להלן: "התאונה" או "האירוע").

2.בעקבות התאונה נחבל התובע בראשו, בגבו העליון (בעיקר בצוואר) ובגפיו.

בבדיקות ה-CT שנערכו לתובע נמצא שבר בגוף חוליה C7.

3.אין מחלוקת בשאלת החבות או הכיסוי הביטוחי, והמחלוקת היא בשאלת גובה הנזק.

4.התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, אושרה לתובע תקופת אי כושר מלאה של 91 ימים, בגינם שולמו לו דמי פגיעה מלאים, ולאחר מכן נקבעו לו דרגות נכות זמניות כדלקמן:

מיום 22.1.09-22.1.09 (יום אחד) – 100% זמני.

מיום 28.2.09-23.1.09 – 50% זמני.

מיום 30.6.09-1.3.09 – 40% זמני.

מיום 31.7.09-1.7.09 – 30% זמני.

מיום 31.10.09-1.8.09 – 20% זמני.

מיום 30.4.10-1.11.09 – 10% זמני.

התובע הוכר כנכה נזקק בשיעור 100% מיום 1.2.09 עד יום 31.10.09.

5.מיום 1.5.10 נקבעה לו נכות יציבה בשיעור 5% לפי סעיף 37(8)(א) לתקנות המל"ל, בגין שבר של גוף חוליה שהתרפא בלי תזוזה ניכרת ובלי הגבלת התנועה של עמוד השדרה.

נכות זו היא נכות עפ"י דין המחייבת בתיק הנדון.

6.ביום 13.3.14 נשמעו הוכחות הצדדים בשאלה שבמחלוקת, כשמטעם התובע העידו הוא ואשתו, גב' מוניא מנסור, ומטעם הנתבעת לא הובאו עדים, ובאי כוח הצדדים סיכמו את טענותיהם בע"פ בתום שמיעת הראיות.

כאב וסבל:

7.אומנם לתובע נקבעה נכות עפ"י דין בשיעור 5%, אך בית המשפט רשאי עפ"י סמכותו ושיקול דעתו לפסוק לתובע פיצוי בגין ראש הנזק של נזק לא ממוני עד לשיעור של 10% מהסכום המקסימלי בגין ראש נזק זה.

בהתחשב במהות הפגיעה של שבר בגוף חוליה C7, בהתחשב בתקופה הארוכה בה הוכר התובע כנכה נזקק, ובהיקף הטיפולים אותם עבר, זה הוא המקרה המתאים לפעול בהתאם לאמור לעיל, לפיכך, אני מעמידה את הפיצוי בגין ראש נזק זה על סך של 17,426 ₪.

הפסד השתכרות לעבר: